הצלת חיים - הנחיות בסיסיות לטיפול בנפגעים:
לפני הכל:
פינוי מהיר מציל חיים! התקשרו למד"א 101 או הבהילו את המטופל לבי"ח. מה עלינו להודיע (לפי סדר החשיבות):
- מספר טלפון של המודיע
- מיקום מדויק של האירוע (עיר, כביש, מחלף, כיווני נסיעה וכו')
- שם רשום בכתובת
- גיל החולה
- תלונה רפואית
- פרטים נוספים

הגישה למטופל מחוסר הכרה:
* ניתן לחלק את הטיפול לאנשים בהכרה, שם אנו מנסים למנוע התדרדרות ולשפר מצב, ולטיפול באנשים ללא הכרה, שם אנו מנסים
  למנוע מוות עד להגעת כח עזר מיומן.
* בכל טיפול יש להקפיד על דיווח למד"א, בטיחות שלנו ושל המטופל וטיפול מיידי מציל חיים (כמו עצירת דימום מסכן חיים).
* במצבי חוסר הכרה יש לשקול הנשמה ועיסוי לב.
שלבי הטיפול המקדים והמיידי:
* הגעה למקום שמדווח בו על נפגע
* וודא שאין נפגעים נוספים באזור
* הקפד ללבוש אפוד זיהוי זוהר (כדי לא להיפגע מרכב אחר)
* הרחק מגורם מסכן במידה ויש (רכב מתלקח, מדרון, מים, ירי)
* עצור שטף דם גלוי ומסיבי בעזרת לחיצה ישירה על הפצע. הנחה והיעזר באנשים מהסביבה.
* אם הפגיעה עם סכנת שבר לצוואר (למשל נפילה מגובה) אין להזיז את המטופל במידת האפשר.
* אם אין סכנה לשבר צווארי (למשל התקף לב או טביעה) ניתן להזיז את המטופל לרבות קיבוע צווארו לאחור.
* תאר לגורם רפואי מה קרה ומה עשית ותן לו לעבוד!

בדיקת הכרה:
* בדיקה זו מבוצעת ע"י יצירת קשר מילולי (שלום, באתי לעזור, מה קרה, איך אתה מרגיש?)
* אם המטופל לא הגיב, יש לצבוט את שריר הטרפז או לשפשף את הסטרורנום (עצם החזה)
* מטופל שמגיב חלקית הוא מטופל מעורפל הכרה. הטיפול בו הוא כמו למחוסר הכרה.

מעבר אוויר - A = AIR WAY:
נתיב האוויר יכול להיחסם בשל:
* גוף זר בפה - הפרשות (הקאות, שיניים, אדמה וכו')
* צניחת בסיס הלשון.
כדי למנוע שאיפה וחנק מההפרשות צריך:
* להניח יד על המצח וביד האחרת לפתוח את הפה.
* לסלק הפרשות גסות, שיניים או לכלוך.
* להטות את המטופל הצידה ולסלק הפרשות נוזליות עם האצבעות.
הערה: כשמסוכן להזיז צוואר בגין חבלה, יש להטות את הראש במידת האפשר יחד עם כל הגוף. כדאי להסתייע באנשים נוספים בסביבה. בצניחת לשון ללא חבלה צווארית, ניתן למתוח את הראש לאחור תוך הרמת הלסת. בחשש לחבלה צריך לאפשר מעבר אוויר תוך מניעה של תזוזת הצוואר במידת האפשר.

נשימה B=BREATHING:
האם המטופל נושם:
* נבדוק נשימה כ-5-10 שניות ע"י הסתכלות אחר התרוממות בית החזה, הקשבה עם האוזן על האף והפה ומישוש תנועות הסרעפת.
* אם המטופל נושם, נעקוב אחרי הנשימה ונשמור על המצב עד להגעת כוחות עזר. אם המטופל לא נושם יש להנשימו ולוודא דופק.
* אם יש דופק נמשיך בהנשמה. אם אין דופק מתחילים בעיסויים.
הערה: אם המטפל לא מסוגל להנשים בשל פנים מרוסקות, תחושת גועל וכו', עדיף לעסות מאשר כלום.

נשימת פתיחה = מנת חיים:
* קח שאיפה נורמלית והנשם תוך סתימת אפו של הנפגע.
* הנשמה מפה לפה - להנשים עד להתרוממות בית החזה. אם יש כפפות וחוצץ אז עדיף להשתמש. אם אין אז בלי.
* להקפיד שכל הנשמה נמשכת כשניה.
* אם לא מצליחים להנשים יש לוודא שאין משהו חוסם. לשפר קיבוע הראש ולנסות שוב.
* אם לא הצלחת, יש לעבור לעיסוי לב.

איתור דופק:
* לאחר ביצוע הנשמות הפתיחה יש לוודא דופק.
* את הדופק נאתר בעורק התרדמה - הקרוטיד.
* יש להניח את היד על גרוגרת המטופל ולהחליק את האצבעות לשקע שבצד השני.
* האצבעות "נופלות" באופן טבעי על עורק התרדמה המוביל דם למוח.
* אם לא חשים בדופק יש לשפר מיקום אצבעות.
* אם עדיין לא חשים דופק יש לבצע עיסוי לב.
* אם המטופל לא מתנגד, משתעל או מניע את גפיו, יש להתייחס אליו כחסר דופק ולהמשיך בעיסוי.

מחזור הדם = C=CIRCULATION:
* ב-4 הדקות הראשונות לאירוע ניתן להציל עד 70% מהמטופלים.
* אנו מבצעים עיסוי לב לצורך הזרמת הדם ובעקבותיו הנשמות:
  - 30 עיסויים
  - 2 הנשמות
* יש לבצע 5 סבבים במשך כ-2 דקות (בין 22-24 שניות לסבב).
* עיסוי הלב הוא החלק החשוב בהחייאה. אם לא מסוגלים לבצע הנשמה, יש להתמיד בעיסוי עד הגעת כח רפואי מיומן.
* אם בחרתם לא להנשים (וחבל) אז יש להתמיד בעיסויים בקצב של כ-100 עיסויים לדקה.

כיצד מבצעים עיסוי:
* העיסוי מבוצע עם כרית כף היד.

* המיקום בשליש העליון של בית החזה, בין שתי הפטמות (בגבר) כ-4 אצבעות מעל מפתח הלב.
* במבוגר יש להניח כף יד אחת על השניה, לישר מרפקים ולהתייצב מעל אזור העיסוי ב-90 מעלות, ככל שניתן.

* הלחץ צריך להיות מופעל לכיוון גב המטופל בעומק 4-5 ס"מ (אצל זקנים זה עלול לשבור צלעות ובילדים ההנחיות הן שונות).

* במקרה של החייאה באמצעות 2 אנשים, אין צורך לעצור את העיסוי לצורך הנשמה.

​

החייאת ילדים:
* סדר הפעולות כמו במבוגר.

* קצב העיסוי ויחס ההנשמות לעיסויים (30:2) נשאר כמו במבוגרים.

* בילדים מגיל 1-8 עיסוי הלב נעשה עם כף יד אחת לעומק 2 ס"מ.

* יש להקפיד בהנשמה למלא נפח חזה הילד בלבד (דרך מעקב אחר התרוממות בית החזה).

* אין להנשים בעוצמה רבה מדי שעלולה לפגוע בבריאות.

 

החייאת תינוקות:
* גורם מוות עיקרי הוא חנק מגוף זר ואובדן נשימה.

* סדר הפעולות כמו במבוגר.

* את ההכרה בודקים באמצעות צביטה בכף הרגל. את הדופק בודקים ע"י הצמדת אוזן המציל לחזה התינוק.

* נסלק הפרשות ע"י הפיכת התינוק וניקוי חלל פיו בעזרת אצבעותינו.

* הטיית הראש אינה לאחור אלא "פנים לכיוון השמיים". זה נובע ממבנה אנטומי שונה של דרכי הנשימה בתינוק.

* בדיקת הנשימה קשה יותר בתינוק ולכן חשוב סיפור האירוע.

* התחל בהמשמות למשך 2 דקות ואז עבור לעיסוי והנשמה משולבים.

* אם חוסר ההכרה נמשך יותר מ-2 דקות, יש להניח שהדופק פסק ולהתחיל עיסוי לב.

* קצב ויחס ההנשמות לעיסויים (30:2) נשאר כמו במבוגרים.

* בתינוקות עיסוי הלב נעשה עם 2 אצבעות לעומק 2 ס"מ.

* יש להקפיד בהנשמה למלא נפח חזה התינוק בלבד (ולעקוב אחר התרוממות בית החזה). כדי לא לפגוע בריאות התינוק, אנו
  מעבירים אוויר מחלל הפה שלנו ולא מהריאות.